החיים יפים יותר כשמנצחים / טל בן יהודה

בבוקר שאחרי ההפסד למכבי פ"ת, חשתי תחושה מוזרה אבל קצת מוכרת במהלך הריצה שלי (וכן, אני לגמרי בן אדם יותר טוב מכם כי אני רץ כל בוקר). הבנתי שלא נתקלתי בתחושה הזו די הרבה זמן. ואז הבנתי שאני עצבני בגלל שמכבי ת"א הפסידה משחק כדורגל. כלומר, משחק כדורגל עם משמעות.





אם אנסה לחזור אחורה ולהיזכר בפעם האחרונה שהייתי עצבני מהפסד של מכבי, אצטרך לחזור אחורה כל הדרך ל-2019, דצמבר, אום אל פאחם. ולפני כן? אוגוסט, מול סודובה. לא הרבה, ברוך השם, אבל זה מה יש. שנה קלנדרית שלמה, וכל כך מעט תסכולים, עצבים ובאסה. תבואו כל יום.


או שלא, בבקשה אל תבואו. כי זה ממש לא נעים. נזכרתי באותה ריצה כמה זה מעצבן. כל המחשבות הטורדניות האלה שעולות לראשם של אוהדי כדורגל. "איך הוא החמיץ את זה?!?!", "סססאמק אם המאמן רק היה מכניס ת'הוא" או "לא מוציא ת'הוא". או הציוץ הזה שקראת ומעצבן אותך, או הפרשנות הזו שמביאה לך ת'קריזה כי היא מזלזלת בקבוצה שלך. פאקינג. פרשנות. שמזלזלת. בקבוצה. ש-ל-ך-!





אני שואל אתכם, ברצינות, אני צריך ת'שטויות האלה?


אני בן אדם מודרני, גם ככה הראש שלי עמוס והנפש שלי טרודה. האמינו לי, הריצה שלי מלאה במחשבות על דברים אחרים שמציקים לי וגורמים לי להתווכח עם עצמי. משימות בעבודה, סידורים בבית, קורונה, ביבי. רק האחרון מהווה למוח הרציונלי מספיק "חומר" בשביל ריצת מרתון אחת ביום. אני באמת לא צריך הפסדים של מכבי ת"א על הראש בנוסף לכל אלה. אני מתחנן, תחסכו את זה ממני.


אני לא מבין איך אוהדי קבוצות אחרות מתמודדים עם הלוזריות הזו. להפסיד עוד משחק, ועוד משחק ועוד משחק. ואז עוד משחק. הם לא משתגעים? כלומר, כמה אפשר להתווכח עם עצמך במהלך ריצות? הרי בסופו של דבר המוח מאבד אחיזה עם המציאות. עובדה שיכולה להסביר את התופעה של אוהדי הפועל.


מה שמביא אותי למסקנה הבלתי נמנעת שהחיים טובים יותר כשמכבי מנצחת. מכירים את הרגעים (הנדירים) האלה בהם אנחנו מרגישים, רק לרגע אחד קצר, שהכל נכון בעולם סביבכם? שהכל רגוע, שליו, וטוב? אז בכל מה שקשור לספורט בעולמי הצר, ככה זה מרגיש כשמכבי מנצחת. או לפחות כשהיא לא מפסידה, ולו רק ליממה שאחר כך.





אבל ככה אני רוצה להרגיש כל הזמן. ואל תבואו אלי בכל מיני טענות הזויות של "התפנקת" או "זה לא עובד ככה". עובדה, מכבי הרגילה אותי לזה טוב מאד בשנתיים האחרונות. ואני רוצה להמשיך ולהרגיש ככה. שלא לדבר על זה שהמספרים של מכביבול יותר טובים כשמכבי מנצחת. הרי מי לעזאזל רוצה לשמוע אותנו מדברים אחרי שמכבי הפסידה?


אז זהו, אני שמח שאנחנו מסכימים. מכבי הפסידה כבר פעם אחת, מה שאומר שהגענו למכסה השנתית שלנו בליגת העל ואין צורך להפסיד יותר משחקים העונה. מעתה והלאה, חיים יפים וריצות רגועות (יותר). ועכשיו שמישהו יתרגם את הפוסט הזה ליוונית ויוודא שהמאמן מודע לתנאים.


180 צפיות